פרופ' משה קוטלר: "אין להתנות מתן קנאביס רפואי בטיפול בתרופות אופיאטיות לפני כן..." ואף על פי כן, חולי פיברומיאלגיה ימשיכו לקבל אופיאטים

 

מחלת הפיברומיאלגיה

פעם מקצוע הרפואה היה מקצוע מכובד, מקצוע המבוסס על הומניות, אמפתיה, חמלה ורצון לסייע לחולים במצוקתם.
כיום הרפואה הפכה לשלוחה של חברות בורסאיות שמייצרות תרופות והרופאים לאנשי השיווק שלהן, שתפקידם להגדיל את מחזור הרווחים של החברות האלה באמצעות הפצה נרחבת של הכימיקלים שהן מייצרות. ציבור החולים הוא זה שמשלם את מחיר יחסי הגומלין שבין חברות התרופות לבין הממשלה והרופאים.

כבר אי אפשר לסמוך על הרופאים, למרבה הצער, כסף קונה הכל ומשחית את הרוב. מעטים הם הרופאים שנזהרים מרישום תרופות לא נחוצות, מעטים הם הרופאים שמספרים למטופלים שלהם לאילו סכנות בריאותיות הם נחשפים כאשר הם נוטלים את אותן התרופות, מה הן תופעות הלוואי והסיכונים הבריאותיים והאם קיימת סכנה להתמכרות. רוב הרופאים ממלאים את תפקיד המשווק המתמיד, בנאמנות מעוררת תהיות בנוגע לגודל טובות ההנאה.

רופאים שאכפת להם מהמטופלים שלהם, מסתייגים ממתן אופיאטים לחולים אשר סובלים ממחלות כרוניות כמו הפיברומיאלגיה, הסיבה לכך היא שרוב התרופות שנרשמות לחולים במחלה זו, הן תרופות נוגדות דיכאון מאוד חזקות, שברוב המקרים הן אינן עוזרות, אלא מגבירות את הסימפטומים של המחלה ומוסיפות עליהם סימפטומים קשים נוספים.

פרופסור קוטלר, פסיכיאטר מומחה ויו"ר החברה הישראלית לרפואת התמכרויות, וד"ר אליה דוידזון, מנהל מרפאת הכאב בבי"ח "הדסה" הוזמנו בשנת 2012 לאחת הישיבות של וועדת העבודה הרווחה והבריאות, על מנת להביע את דעתם על הקנאביס הרפואי. פרופ' קוטלר ציין באופן שאינו משתמע לשני פנים, כי "אין להתנות מתן קנאביס רפואי בטיפול בתרופות אופיאטיות לפני כן..." - מיותר לציין שמשרד הבריאות לא אימץ את ההמלצות ובחר להמשיך בדרישה לאלץ חולים להתמכר ולסבול מאופיאטים בטרם רופא כלשהו ייתן את הסכמתו להמליץ על טיפול בקנאביס רפואי.

משרד הבריאות מתעלם לחלוטין מההמלצות והאזהרות הרפואיות של פרופסורים
ורופאים וממשיך לתמוך בהפצת הכימיקלים המסוכנים של חברות התרופות, למרות הסיכונים

על פי ההערכות, כ-2.5 אחוז מהאוכלוסיה הבגירה בישראל סובלת ממחלת הפיברומיאלגיה,  נשים נפגעות מהמחלה יותר מגברים. הפיברומיאלגיה היא מחלה כרונית, הסימפטומים שלה באים לידי ביטוי בכאבים, עקצוצים וזרמי חשמל ברקמת השריר. המקור הפיזיולוגי לתסמונת עדיין אינו ידוע, ההשערה היא שהדבר קשור למערכת העצבים ולמערכת האנדוקרינית. מחלת הפיברומיאלגיה מחייבת נטילת תרופות יומיומית ולכן קיימת סכנה ממשית להתפתחות של סיבולת לתרופה (מצב שבו התרופה מפסיקה להשפיע), דבר שמוביל להתמכרות, לנזקים קשים באיברים הפנימיים (כבד, כליות, מערכת הנשימה...), לדיכאוניות, למחשבות אובדניות, להתאבדות ולמוות כתוצאה ממנת יתר לא מכוונת.

משרד הבריאות והרופאים מתעלמים מהסבל של חולי הסרטן ומונעים מהם קנאביס רפואי

לנוכח מציאות שבה הציבור הפך לכלי זניח ולא חשוב ליצירת כסף עבור טייקונים, על הציבור להיות ערני ולא לסמוך בעיניים עצומות על משרד הבריאות ועל הרופאים. למרבה הצער, רבים הם הרופאים שבחרו בצד של הכסף ולא בצד של החולים.

דרכי הטיפול הנפוצות בפיברומיאלגיה

2 התרופות המאושרות על ידי ה-FDA לטיפול בפירומיאלגיה הן תרופות נוגדות דיכאון (פיברומיאלגיה זה לא דיכאון!) duloxetine/סימבלטה ו- milnacipran הפועלות על מערכת העצבים המרכזית. כאשר התרופות האלה לא עובדות (והן לא עובדות) מעבירים את החולים לטיפול ב-pregabalin.

13 אזהרות רגולציה נרשמו על ידי ארה"ב, בריטניה, אוסטרליה והאיחוד האירופי:

8 אזהרות על שסימבלטה גורמת למחשבות והתנהגות אובדניות.

3 אזהרות על שסימבלטה גורמת לתסמונת סרוטונין. 

2 אזהרות על שסימבלטה גורמת לתוקפנות / עוינות. 

אזהרה שסימבלטה גורמת למומים מולדים. 

אזהרה שסימבלטה גורמת למוות.

התוצאות של שני מחקרים שנערכו בארצות הברית על הסימבלטה, הסיקו כי הסימבלטה גורמת לתוקפנות ולבעיות בתפקוד המיני.

תופעות לוואי של duloxetine/סימבלטה

• בחילות, כאבי בטן, עצירות, שלשול, חוסר תיאבון, הקאות
• יובש בפה 
• נדודי שינה, חרדה, רעד 
• סחרחורת, עייפות, ישנוניות 
• הזעה, גלי חום 
• ראייה מטושטשת
• כאב ראש 
• בעיות בתפקוד ובחשק המיני, קשיי זקפה, היעדר אורגזמה 
• נזקים לכבד 
• תגובות חמורות בעור, פריחה, כוורות (מחייב טיפול רפואי מיידי!) 
• גלאוקומה 
• בעיות בקצב הלב 
• דימומים פנימיים
• לחץ דם 
• תסמונת סרוטונין עקב אינטראקציה עם תרופות אחרות
• דלקת ריאות 
• התקפים ופרכוסים 
• מצב רוח דכאוני, מחשבות והתנהגות אובדנית, התאבדות.

בעיה נוספת שנגרמת על ידי הסימבלטה היא התמכרות. אנשים שמנסים להפסיק ליטול את הסימבלטה לעתים קרובות מדווחים על תסמיני גמילה לא נעימים. אירגון "QuarterWatch" המנטר את מסד הנתונים של ה-FDA בנוגע לאירועים הקשורים בתופעות לוואי חמורות, ציין כי: "אצל אנשים שניסו להפסיק את נטילת התרופה, ראינו שהסימבלטה/ duloxetine עוררה תסמיני גמילה דומים לתסמיני הגמילה מסמים קשים. זוהי תרופה נוגדת דיכאון שנמצאת בשימוש נרחב לטיפול בדלקת פרקים, כאבי גב, חרדה ופיברומיאלגיה. ברבעון הראשון של שנת 2012 נתקבלו ב-FDA  כ-48 דיווחים על גמילה שבהם ה-סימבלטה/duloxetine היה הגורם להתמכרות. הם תארו ספקטרום רחב של תסמיני גמילה שהחל כאשר החולים הפסיקו ליטול את התרופה, הכוללים בלאק אאוט, מחשבות אובדניות, רעד, ובחילות, היו גם מקרים שחייבו אשפוז. בחיטוט עמוק יותר בתוך הרשומות המדעיות על הסימבלטה/duloxetine מצאנו כי 44.5 אחוז מהחולים דיווחו על תסמיני גמילה עם הפסקת נטילת התרופה בפתאומיות. בסופו של דבר התוצאות של המחקרים הקליניים בנוגע לטיפול בדיכאון, חשפו כי יותר ממחצית מהמקרים לא נפתרו במהלך שבוע, שבועיים. בנוסף, זיהינו מחדל רציני הן של ה-FDA והן של היצרן, חברת "אלי לילי", במתן אזהרות מתאימות והנחיות על איך לטפל בתופעות הלוואי השכיחות."

הרופאים החלו לכנות את תופעת הגמילה מתרופות ממכרות, "סינדרום ההפסקה". מכבסת המילים הקלינית לא עושה צדק עם אותם מטופלים שמפסיקים ליטול תרופות נוגדות דיכאון כמו סימבלטה, אפקסור (venlafaxine), פקסיל (paroxetine), פריסטיק desvenlafaxine או זולופט (setraline) באופן פתאומי.

תסמיני הגמילה הפתאומית: 

• תחושות כמו של הלם חשמלי במוח
• סחרחורת, ורטיגו, תחושה של עילפון
• כאבי ראש
• חרדה, עצבנות, עוינות

 • בחילה, שלשול, קלקול כיבה
• רעד, עקצוצים, תחושות מוזרות
• תשישות, חוסר אנרגיה
• הפרעות בראייה

תרופות מסוכנות נוספות למחלת הפיברומיאלגיה

אירגון אמריקאי בשם " The Public Citizen Group", הגיש ל-FDA, עצומה הדורשת להחרים את המילנסיפרן milnacipran, תרופה שיצאה לשוק בשנת 2009 לטיפול בפיברומיאלגיה. על פי עדויות של חולים, מסתבר שתופעות הלוואי של התרופה, חמורים יותר מהסימפטומים של המחלה עצמה: בין היתר נמצא שהיא מעוררת את הנטייה לאובדנות.

הסוכנות האירופאית לתרופות, סרבה בשנת 2009 לאשר שתי תרופות לפיברומיאלגיה: ליריקה ( lyrica - pregabalin) ו-savella - סבלה (milnacipran, Impulsor). הסוכנות סרבה פעמיים לאשר את התרופות הללו, הם הסבירו את הסיבה לסירוב בכך, שאין מספיק ראיות ליעילותן לטיפול בפיברומיאלגיה וגם בכך שאין מספיק ממצאים בנוגע לתוצאות של טיפולים ארוכי טווח בתרופות אלה. מסתבר שאירופה מגינה על הבריאות של אזרחיה הרבה יותר טוב מה-FDA, ה-AMA האמריקאים וממשרד הבריאות הישראלי. בניגוד למדינות אחרות, החוק באירופה אוסר ובצדק, את הפרסום הישיר של תרופות באמצעי התקשורת. אנחנו חייבים לאמץ את החוק הזה, על מנת למנוע מחברות התרופות להטעות ולנצל את הצרכנים למטרות רווח בלבד, תוך פגיעה אפשרית בבריאותם.

רוני גמזו התפטר ממשרתו כמנכ"ל משרד הבריאות, אבל המדיניות שהוא קבע נותרה בעינה

ניתן לסכם ולומר שמשרד הבריאות הישראלי בראשות יעל גרמן ואגוד הרופאים בישראל, פועלים בניגוד מוחלט לאינטרסים הבריאותיים של הציבור (וממשיכים במדיניות שקבע המנכ"ל המתפטר רוני גמזו). הציבור בישראל חייב להתעורר ולדרוש את התפטרותה המידית של יעל גרמן וכן שינוי רדיקלי במדיניות של המשרד, בנוגע למתן קנאביס רפואי לחולי סרטן, לחולים במחלות כרוניות ולנפגעי פוסט טראומה מבלי להתנות אותו בצריכת תרופות אופיאטיות לפני כן, כמתבקש ממדינה המתיימרת לדאוג לבריאותם של אזרחיה.

להלן מספר עדויות של אנשים שקיבלו סימבלטה לטיפול בפיברומיאלגיה (ארה"ב):

ד.ג: "כלתי היפה והצעירה, אשר טופלה בסימבלטה, אמביאן וקלונופין והיא התאבדה בגיל 29. היא סיפרה לרופא המטפל שלה שהיו לה מחשבות אובדניות אבל הוא לא לקח אותה ברצינות. היא סבלה מדיכאון, מהפרעות אכילה מתת משקל ובנוסף צרכה אלכוהול. אנא הזהירו את הקוראים מפני תופעות הלוואי הרות האסון שהכימיקלים האלה עלולים לגרום כאשר נוטלים אותם בחוסר אחריות או בשילוב עם אלכוהול."

ר.פ: "נטלתי סימבלטה במהלך 3 ימים וחשבתי שאני עומד להשתגע. הפסקתי ליטול אותה ואני מסרב לנסות כל סם דומה. חשבתי שאני אקבל פרוזאק, אבל רשמו לי סימבלטה במקום. אלה היו שלושה ימים קשים. אני תשוש ועדיין לא יכול לישון בלילה. אני מזיע והתחושה ברגליים, היא כאילו שבה אלי מחלת הליים. אם להיות כנה, בשלושת הימים שנטלתי את התרופה, לא שקלתי התאבדות, אבל הסתובבתי בתחושה מחורבנת של "למי יהיה אכפת?".

ננסי: "לקח לי 18 חודשים להיגמל מסימבלטה, ללא סיוע רפואי. אני מתקשה להאמין שאין לרופאים שום אסטרטגיה לגמילה מהסם המסוכן הזה. הייתי צריכה לקרוא ולגלות איך לעשות זאת בעצמי. ברגע שנגמלתי, לפני כחודש, הטינטון שהחל עם נטילת התרופה נעלם כמעט לחלוטין, אף רופא לא ציין את זה בפני".

ג.ק: "הבת שלי חוותה תופעות לוואי קשות כאשר ניסתה להפסיק את נטילת ה- Cymbalta. היא סבלה מבחילות, הקאות, איבוד ראייה היקפית למשך 48 שעות, רעד, וכו', התקשרתי ליצרן, התגובה שלהם הייתה, כאילו שלא שמעו מעולם על תופעות לוואי קשות כאלה בעקבות גמילה. היא נגמלה אבל זה לקח זמן וסוף סוף היא נקייה מסמים. אני חושב שזה פשע שהיצרנים לא מפרסמים מידע מפורט יותר בנוגע לסכנת ההתמכרות וקשיי הגמילה."

ו.ס: "קיבלתי סימבלטה לטיפול בפיברומיאלגיה, הפסקתי ליטול אותה בגלל דלקת כבד חריפה, וכאבים במערכת העיכול. הכבד שלי שפך מרה לחלל הבטן שלי ומחה בחריפות נגד התרופה! ה- Cymbalta עבדה נהדר בשביל הפיברומיאלגיה, אבל נאלצתי להפסיק להשתמש בה. הרופאים לא תמיד מבינים עד כמה תרופות מרשם יכולות לשנות את איכות חייו של החולה, לכן עלינו להיות ערניים ולדאוג לעצמנו."

קארן: "קיבלתי Cymbalta לטיפול בפיברומיאלגיה, כאשר הפסקתי לקחת את התרופה בגלל שהיא לא עזרה לי בהפחתת הכאב כפי שהובטח, נכנסתי לדיכאון עמוק ונזקקתי לאישפוז מחשש להתאבדות. לעולם לא אטול עוד נוגדי דיכאון מהסוג הזה. לדעתי, מתן תרופה למטרה אחרת מזו שיועדה לה, צריך להיחשב מעשה פלילי."

שלחו את הסיפור האישי שלכם, (אפשר גם בעילום שם) חשוב שהציבור יידע את האמת.

משרד הבריאות והרופאים אינם דואגים לציבור, על הציבור לדאוג לעצמו!