21.5.2014

תעשיית המחלות מכה בילדים - הרופאים חוצים קווים אדומים

הציבור הפך לבן הערובה של תעשיית המחלות והתרופות המגובה באופן בלתי מתפשר על ידי השלטון; הוא השפן שעליו עושים ניסויים, הוא זה שמממן אותם והוא גם זה שמשלם את מחיר הנזקים הבריאותיים. תעשיית המחלות והתרופות היא תעשייה שמגלגלת מאות אלפי דולרים ביום, זו תעשייה שבנתה את עצמה על אמון הציבור והיא מעלה בו. ילדים אמריקאים, בגלאי שנתיים עד שלוש מקבלים טיפול תרופתי בשל קשיי קשב וריכוז והיפר אקטיביות, הדבר נעשה בניגוד להנחיות איגוד רופאי הילדים.


התרחיש שעליו תקראו בהמשך, מתאר את מה שקורה בג'ורג'יה ארה"ב, אך זוהי ללא ספק תופעה כלל עולמית. מה שמתואר כאן, הוא בפרוש חצייה של קווים אדומים, קווים אדומים שרופא לעולם לא צריך להגיע אליהם, קווים אדומים אשר נחצים אך ורק למען תאוות הבצע ואהבת הממון! מערכת היחסים הסימביוטית שנוצרה בין חברות התרופות, השלטון והרופאים פוגעת בציבור. הם רוצים למכור לנו תרופות והרבה! הם רוצים שכל אזרח יצויד בתרופות שעליו ליטול באופן יומיומי. הם ממציאים מחלות, סינדרומים, סימפטומים, הפרעות ובמקביל גם את התרופות שאמורות לפתור את המחלות שהמציאו! *

אטלנטה - על פי הודעה רשמית שנמסרה ביום שישי, מהמרכז לבקרת מחלות ומניעתן, יותר מעשרת אלפים ילדים אמריקאים, בגלאי שנתיים עד שלוש מקבלים טיפול תרופתי בשל קשיי קשב וריכוז והיפר אקטיביות, הדבר נעשה בניגוד להנחיות איגוד רופאי הילדים.

הממצאים בדוח מעידים על נטייה רחבה יותר, לטפל  בריטלין ואדרול בפעוטות שיש להם ביטוח רפואי, הדוח מנסה לבחון לראשונה, את היכולת לאבחן הפרעת קשב וריכוז בילדים מתחת לגיל 4. בפורום בריאות הנפש בג'ורג'יה, במרכז קרטר שבאטלנטה, שם הוצגו הנתונים, רופאים ומספר מומחים חיצוניים, מתחו ביקורת חריפה על מתן תרופות לילדים בגילאים צעירים כל כך.

"זה מזעזע ואסור שזה יקרה"

האקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים קבעה סטנדרטים מנחים ל- A.D.H.D. ההנחיה אומרת שאין לנסות אפילו לקבוע דיאגנוזה כזאת בילדים שהם מתחת לגיל 3, אין להשתמש בתרופות ממריצות אלה, מכיוון שהבטיחות וההשפעה שלהן טרם נבדקה על פעוטות. "זה מזעזע ואסור שזה יקרה" אמרה אניטה זרביגון-הייקס, יועצת לבריאות הנפש לילדים במרכז קרטר.
"אנשים חשים שהם באפלה, אין משהו ש'כולם' עושים כשמדובר בילדים קטנים."

ד"ר לורנס ה. דילר, רופא מומחה להתנהגות בוולנט קריק, קליף אמר בראיון טלפוני: "אנשים שרושמים תרופות כאלה לבני שנתיים, פשוט מאלתרים. זהו דבר שחוצה את גבולות הסטנדרטים הטיפוליים, אם יקרה לילד כתוצאה מכך, הם ימצאו את עצמם מואשמים ברשלנות רפואית".

הדוח שהתפרסם ביום שישי, עורר חששות רבים בנוגע לשיטת הדיאגנוזה של ה-A.D.H.D* ולטיפול שניתן לילדים המאובחנים, אשר הוגדר על ידי מומחים, כ... "לא מוצדק". בסקר שערך ה-C.D.C אשתקד, נמצא כי 11% מהילדים בגילאי 4 עד 17 אובחנו כסובלים מההפרעה ושההערכה היא שבן אחד מתוך חמישה יסבול מההפרעה.

הרוב המכריע של הילדים מקבלים מרשמים לתרופות כמו מתילפנידאט (למעשה זהו קוקאין סינטתי - ידוע בכינויו ריטלין) או אמפטמינים כמו Adderall, לעתים קרובות הכימיקלים האלה, אכן מרגיעים את ההיפראקטיביות ואת האימפולסיביות, אך יחד עם זאת הם עלולים לגרום לתופעות לוואי ולסיכונים בריאותיים אחרים לטווח הארוך כמו: הפרעות בצמיחה, חוסר תיאבון, עצבנות, התמכרות, נדודי שינה והזיות.

התרופה היחידה אשר אושרה לשימוש של ילדים מתחת לגיל שש על ידי ה-FDA, להפרעות קשב וריכוז והיפראקטיביות היא:   Adderall. רישום המתילפנידאט לילדים מתחת לגיל בית ספר (4-5), אושר על ידי המכון האמריקאי לרפואת ילדים, לאחר שנמצאו מספר מקרים שהציגו תוצאות מעודדות. המכון מתנה את רישום התרופה בהכשרה ואימון של ההורים והמורים של הילד המטופל במטרה לשפר את התנאים הסביבתיים של הילד.

פעוטות יוצאים מהכלל

ההנחיות האלה אינן תופסות לגבי ילדים מתחת לגיל 4 מהסיבה שההיפראקטיביות והאימפולסיביות מקובלות מבחינה התפתחותית לפעוטות. על פי ההנחיות, יש צורך לבחון פעוטות צעירים כל כך, למשך זמן נוסף כדי לוודא האם ההפרעה אכן קיימת.

סוזנה ויסר, המפקחת על מחקרי ההפרעה, מטעם המרכז לבקרת מחלות ומניעתן, סיכמה ואמרה שהדוח מבוסס על נתוני
תביעות הביטוח הרפואי בג'ורג'יה ועל תביעות של מבוטחים פרטיים ברחבי ארה"ב. הדו"ח לא הציג הערכה מדויקת של מספר הפעוטות בני השנתיים והשלוש, בפריסה ארצית, שמטופלים בתרופות המוזכרות לעיל, אך הוא קבע שיש לפחות 10,000 פעוטות כאלה ואולי אפילו הרבה יותר.

בבדיקת תביעות הביטוח הרפואי בג'ורג'יה, נמצא כי 1 מתוך 225 פעוטות מקבל תרופות לטיפול בהפרעת קשב וריכוז, וכי סך הכל יש במדינת ג'ורג'יה בלבד כ-760 מקרים של פעוטות מטופלים. על פי דבריה של סוזנה ויסר, התוצאות של סקרי Medicaid בפריסה ארצית עדיין לא התפרסמו, אך מימדי התופעה שנמצאה בג'ורג'יה מאפינים את את המתרחש בכל ארה"ב.

"אם נחיל את מימדי התופעה שבג'ורג'יה למספר פעוטות על Medicaid ארצי, היינו מצפה לפחות 10,000 של אלה, כדי להיות בתרופות ל-ADHD", אמר ויסר, בראיון. היא הוסיפה כי נתוני MarketScan הציעו כי 4,000 פעוטות נוספות מכוסות על ידי ביטוח פרטי היו להיות תרופות.

"אם נשליך את שיעורי התופעה בג'ורג'יה למספר הפעוטות הרשומים בביטוח הרפואי הארצי, אפשר לצפות למספר של לפחות 10,000 פעוטות, שמקבלים תרופות לטיפול בהפרעת A.D.H.D.", אמרה ד"ר ויסר בראיון. היא הוסיפה שהמאגר של MarketScan, אשר מספק נתונים על המגזר הפרטי, משער כי עוד כ- 4,000 פעוטות, מקבלים את אותו הטיפול במסגרת הרפואה הפרטית.

ד"ר ויסר אמרה שטיפולים לא תרופתיים, כמו חינוך הורי וליווי מקצועי יומיומי, אשר יספקו לילדים סביבה שתתאים לצרכיהם, לרוב אינם נלקחים בחשבון. "הורים לפעוטות עם בעיות התנהגות, רצים לבקש עזרה מהרופא והעזרה שהם מקבלים היא מרשם לחומרים המסווגים כחומרים מסוכנים בדרגה 2, אשר לא הוכחה כבטוחה לילדים כה צעירים", אמרה ד"ר ויסר, "זה מעמיד בסכנה את הבריאות ואת ההתפתחות של המוח אצל הילדים האלה.

נעשו מעט מאוד מחקרים מדעיים שבחנו את השימוש בתרופות ממריצות בפעוטות מתחת לגיל 3. מחקר שהתפרסם ב-2006 מצא כי methylphenidate (ריטלין) עשוי להרגיע תסמינים כמו הפרעות קשב וריכוז-בילדים בגיל גן, אבל רק כתריסר בני 3 נכללו במחקר, ולא נכללו ילדים צעירים יותר. יש לציין שתי הערות חשובות בעניין זה והן:

  1. המחקר מומן על ידי המכון הלאומי לבריאות הנפש.
  2. לרוב החוקרים שהשתתפו במחקר, היו קשרים עסקיים משמעותיים, עם חברות התרופות שמייצרות את התרופות נגד הפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות.
ביום שישי, מספר רופאים אמרו שבנסיבות מסוימות הם היו תומכים במתן מרשם לתרופות המסוכנות הללו, לפעוטות.

פרופ' קיית' קונרס, פסיכולוגית באוניברסיטת דיוק, הייתה מאז שנות ה-60 בין הדמויות המוכרות מאוד שקידמו, שיווקו והעלו לתודעת הציבור את הפרעת ה- A.D.H.D, סיפה שיצא לה להמליץ על טיפול תרופתי לפעוטות, אך רק במקרים שבהם לא נמצא פתרון אחר והפעוט הזיק לעצמו או לסביבתו.

ד"ר דוריס גרינברג, רופאת מומחית להתנהגות ילדים, אשר נכחה במצגת של ד"ר ויסר, אמרה שהמתילפנידאט יכול להיות פתרון כמוצא אחרון בלבד למצבים חמורים אשר עלולים להביא לפירוק המשפחה. עם זאת היא הדגישה, שלא ייתכן שיש בארה"ב 10,000 מקרים כאלה בשנה.

"חלק מהילדים האלה סובלים מבעיות לגיטימיות", אמרה ד"ר גרינברג. "אבל יש גם את ההורים ההמומים שלא יודעים להתמודד, ויש את הרופא ששולף מהמותן פתרון אוטומטי; ישנם ילדים שסובלים מדיכאון או חרדה אשר באים לידי ביטוי, בסימפטומים דומים לאלה המיוחסים ל-A.D.H.D, התרופות האלה עלולות רק להחמיר את מצבם".

ד"ר ויסר אמרה שאין ביכולתה לחשוב על הסבר מניח את הדעת, לסיבה, מדוע מספר הפעוטות שמבטוחים בביטוח הארצי ומטופלים בתרופות אלה גדול יותר באופן יחסי, בהשוואה למספר הילדים המבוטחים בביטוחים הפרטיים.

ד"ר ננסי רפפורט, פסיכיאטרית לילדים המתמחה בנוער במצוקה, אמרה כי לעתים הסביבה הביתית של הילד עלולה להוביל להתנהגות הדומה ל-A.D.H.D ובעקבות זאת, לטעות חמורה באבחון ולמתן תרופות מסוכנות ללא צורך.

* (פרופסור פיליפ אבן, מומחה לריאות ודרכי נשימה ונשיא הפקולטה היקרתית למחקר שבבית חולים נקר בצרפת וד"ר ברנר דברה, מומחה לאורולוגיה בבית החולים קוצ'ין, כתבו יחד ספר מהפכני על תעשיית התרופות הצרפתית: "המדריך ל- 4000 תרופות יעילות, חסרות תועלת או מסוכנות". הפרופסור מסביר שה- A.D.H.D, היא בכלל המצאה של חברות התרופות, כמו הלחץ דם, הסינדרום הפוסט ויסתי והכולסטרול, כל אלה "מחלות", שאין להן פתרון אחר, מלבד נטילה יומיומית של תרופות - שיטה שיווקית יעילה שמייצרת לקוחות קבועים לכל החיים).

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

תודה רבה על תגובתך :)

פוסטים מומלצים

אסטרטגיית שיתוף הפעולה המדיני של ישראל עם ארגון הבריאות העולמי 2019-2025

אנו חיים בעידן של אתגרים קיומיים, עידן של משברים יזומים ברמה הגלובלית. מלחמות, מגפות, אסונות טבע ועוד אירועי אימה, מתוכננים ומתוזמרים על ידי...

הנצפים ביותר