איימי קארי זוכרת את עצמה יום אחד, כשהיא יושבת על הספה בביתה וגבה מתעוות כתוצאה, מזרמים שנדדו מעלה ומטה לאורכו - תוצאה של תאונת דרכים שכמעט הרגה אותה ב-1992.
חברה שביקרה אותה באותו היום, הבטיחה לאיימי בתום הביקור: "מחר אחזור עם תרופה".
"היא חזרה עם קנאביס" מספרת קארי, ומוסיפה שבהתחלה היא הייתה בהלם.
 |
| כשהכאב מגיע המתנה של אלוהים מנצחת את הכל |
"אמרתי, 'אני לא יכולה לעשן את זה, אבא שלי אמר שזה אסור... אני לא יכולה לעשות את זה, זה רע'", מספרת קארי, "אבל היו לי כל כך הרבה כאבים, והם כל העת הבטיחו: 'איימי, זה יעלים את הכאב'", מספרת קארי, 39, שאביה מכהן ככומר.
קארי התעלמה מהקול הפנימי וניסתה את המריחואנה. היא מספרת שזמן קצר לאחר שהיא לקחה שאיפה, שריריה השתחררו. הכאב לא נמוג לחלוטין - זה עדיין כאב כשהיא סוף סוף קמה מהספה -, "אבל זה לא היה אכפת לי." אומרת קארי.
"בתנ"ך לא כתוב שאסור להשתמש בסמים, כתוב שאסור לעשות בהם שימוש רע", אומרת קארי. "אם אתה שואל אותי, הקנאביס הוא מתנה מאלוהים".
מן הסתם יהיו כאלה בקהילה הדתית, שיקבלו את פרשנותה המקראית של קארי, בכל אופן הראיות המדעיות שקובעות, כי יש לקנאביס סגולות רפואיות, במיוחד בכל הקשור לטיפול בכאב, הן מוצקות.
כאב הוא המצב השכיח ביותר שבגללו נותנים קנאביס רפואי לחולים, ואחד הבודדים שהוכיח תוצאות קליניות בבני אדם. בגל הלגליזציה הנוכחי בארה"ב, הרופאים, אשר רושמים קנאביס לטיפול בכאב, מדווחים על תופעת לוואי בלתי צפויה: הצורך ליטול תרופות מרשם המבוססות על אופיאטים מופחת במידה רבה, עד להפסקה מוחלטת במקרים מסוימים. ד"ר מארק רייב, מאוניברסיטת נורת 'ווסטרן המטפל בקארי, סיפר שהוא חווה זאת בקרב החולים שלו.
"לעתים קרובות מגיעים אלי מטופלים למרפאה ושופכים על השולחן שלי את תוכנה של שקית חומה, ערמה של מארזי גלולות, ואומרים לי 'בזכות הקנאביס הרפואי, נגמלתי מ-Oxycodone; נגמלתי מ- Ambien; נגמלתי מ- trazodone'. הקנאביס עובד הרבה יותר טוב", אומר רייב, שמנהל את מרכז הבריאות "Centric-Wellness" בסן דייגו.
"פעם אחר פעם מגיעים חולים המעידים שהקנאביס הרפואי עובד טוב יותר מהכדורים, ועם פחות תופעות לוואי.
תופעות הלוואי של הקנאביס ידועות, הן למשתמשים לצרכים רפואיים והן למשתמשים לצורכי פנאי: יובש בפה, עיניים אדומות ותאבון מוגבר - ואילו תופעות הלוואי של האופיאטים עלולות לכלול בחילות, עצירות ולמרבה האירוניה, רגישות יתר לכאב.
בהשוואה, בין השניים אופיאטים וקנאביס: על פי המרכז לבקרת מחלות ומניעתן, נמצא כי מאז 1999, חלה עלייה של 400% במספר מקרי המוות כתוצאה מנטילת מנת יתר לא מכוונת של אופיאטים (תרופות מרשם), בעוד שמדענים החוקרים את הקנאביס אומרים שזה בלתי אפשרי להגיע למנת יתר עם קנאביס.
"יש לקנאביס פרופיל בטיחותי טוב והוא הרבה פחות ממכר מאופיאטים," אמר רייב. "לדעתי, הקנאביס הוא תחליף פוטנציאלי טוב לאופיאטים."
ד"ר דונלד אברמס, חוקר מוביל בתחום הכאב וקנאביס, אמר כי הנתונים הקליניים תומכים בקנאביס לטיפול בכאב נוירופתי המערב נזק עצבי- בעיקר בקרב חולי סרטן ואיידס / HIV.
הוא אמר שהוא נתקל בחולים רבים שהשתמשו באופן נקודתי בקנאביס כדי להפחית את הצורך שלהם באופיאטים או כדי להיגמל מהם לחלוטין. אברמס תאר תרחיש בו היה מעורב מטופלת חולת סכרת, שסבלה מכאבים נוירופתיים. "היא כבר איבדה שתי אצבעות ובחדר המיוןהם אמרו לה שלא להשתמש בקנביס להקלה על הכאב", סיפר אברמס, מנהל המחלקה להמטולוגיה ולאונקולוגיה בבית החולים הכללי בסן פרנסיסקו. "היא אמרה לי, 'הם נותנים לי תרופות נגד כאבים שגורמות לי להרגיש נורא, לעומת זאת הקנאביס עובד.'"
"זה עובד, אבל בקרב רופאי הכאב, הפתיחות להתייחס לקנאביס כאל אמצעי טיפול בר קיימא, מושתקת ומסובכת.
רופא כזה, אמר לי כי הוויכוח אינו על האם תרופות מבוססות קנביס - כמו מרינול, אשר אושרו לשימוש על ידי מנהל המזון והתרופות האמריקאי - לטיפול בעיקר בחולי סרטן, אכן עוזרות להקל על הכאב. 'הן עובדות', הוא אמר".
"אני חושב שצריך להניח לוויכוח", אמר ד"ר ג'יי ג'ושי, המנכ"ל והמנהל של המרכזים הלאומיים לכאב, והוסיף כי תומכים נלהבים יתר על המידה עשויים - להטיל ערפל על נושאים חשובים סביב הקנאביס. "אני רואה את ההתלהבות מהקנאביס כסוג של התלהבות דומה לזו שהייתה מהאופיאטים לפני שנים".
"אני חושב שבעוד מספר שנים קדימה אנחנו נתחיל להתמודד עם הבעיות שיתחילו לצוץ כתוצאה מהיחס הליברלי לקנאביס", הוא הוסיף. "כבר ראינו אך המטוטלות האלה עולות ויורדות, המציאות היא איפשהו באמצע". ג'ושי אמר כי למרות האופן שבו הוא מתואר, "הקנאביס לא תמיד בטוח".
"מאות הכימיקלים שנלקחים בשאיפה, בזמן עישון קנאביס, הם ליפופיליים - יש להם זיקה לתאי שומן והם נוטים להידבק לתאי עצב ולתאי מוח למשך חודשים או שנים. הדבר עשוי להתגלות כבעייתי בטווח הארוך", הוא אמר.
"אני לא מאמין שהקנאביס נטול סיכונים וללא פוטנציאל לתופעות לוואי אפשריות לטווח הארוך", אמר ג'ושי, שגם הוא רופא בכיר ומנהל במרכז הבריאות האמריקאי. המספסרים, הוא אמר, "שתו קצת יותר מדי מהמיץ הממותק. אין בנמצא תרופה שהיא נטולת סיכונים".
חוקרי הקנאביס אומרים, כי הסיכון יחסי. כדי לחזק את תמיכתו בקנביס, רייב מצטט נתונים סטטיסטיים:
על פי הדוחות של ה-FDA, בשנת 2011, 98,518 מטופלים נפטרו כתוצאה משימוש בתרופות המאושרות על ידי ה-FDA, ואילו 573,111 מטופלים סבלו מתוצאות חמורות בגלל השימוש בתרופות אלה: אשפוז, נכות, או מצבים מסכני חיים אחרים.
"כ- 100,000 בני אדם מתים בשנה כתוצאה משימוש בתרופות שנמצאות תחת פיקוח ה-FDA", אומר רייב. "אם אתה מביט על המספרים האלה ואז לומד על מאפייני הקנבינואידים, זה רק הגיוני שיהיה עניין הולך וגובר במשהו אחר ממה שיש לתרופות הפרמקולוגיות להציע."
מה שהרפואה תציע למטופלים בעתיד הרחוק, עשוי להימצא איפשהו בין מה שרופאים כמו רייב, אברמס וג'ושי - מציעים כרגע למטופלים שלהם.
ב-2011 פורסם מחקר קטן, שחיבר אברמס, אשר קבע כי נטילת קנאביס בשילוב עם אופיאטים עשוי להביא להקלה על הכאב, להפחית את תופעות הלוואי של האופיאטים והכי חשוב אולי - לגרום להפחתת המינון הדרוש משתי התרופות.
התוצאות של מחקרים רבים יותר וגדולים יותר צריכות להדהד - והרשות ללוחמה בסמים צריכה לסווג מחדש את הקנאביס - בטרם רופאי הכאב יעלו על הרכבת.
נכון לעכשיו, קנאביס מסווג בדרגה (I) - מה שה-DEA מגדיר כ"סמים ללא שימוש רפואי מקובל ובעלי ופוטנציאל גבוה לשימוש לרעה".
"אם הקנאביס היה מסווג מחדש, אני חושב שהרבה רופאים, כולל אותי, לא רק שהיינו שוקלים מחדש את הנושא, כנראה שגם היינו מפיקים מרשמים", אמר ג'ושי. "הרבה רופאים חוששים לתת מרשם לסם בסיווג (I)".
בינתיים, חולים כמו קארי, אשר הפכו לתומכים נלהבים של הקנאביס הרפואי, טרפו את קלפי הדיון.
"אני לא מבינה מדוע לממשלה מותר להמליץ על סמים נרקוטיים, לרופא מותר לרשום Percocet או Oxycontin מהם אתה עלול למות אם אתה לוקח יותר מדי", אמרה קארי, "בעוד שאם אתה מעשן יותר מדי גראס אתה פשוט נרדם."
קארי אמרה שבתוך ראשה, קולו של אביה נע בין לחישה לשאגה כשהיא מהרהרת בשימוש העתידי שלה בקנאביס רפואי.
כיום, היא נוטה לכבד את אביה. אבל כאשר הכאב מגיע, "המתנה של אלוהים" מנצחת את הכל.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על תגובתך :)