ההרכב היחודי של שמן זרעי הקנאביס מכיל בתוכו, בנוסף לויטמינים, מינרלים וחלבונים, גם את חומצות השומן החיוניות (EFA) מסוג אומגה-3 ואומגה-6 בשיעור גבוה וביחס האופטימלי של 1:3. לא קיים בטבע עוד צמח, האוצר בתוכו כל כך הרבה חומרים חיוניים לשמירה על חיוניותו ובריאותו של גוף האדם.
השמן בזרע הקנאביס מהווה כ-35% מהסך הכולל של משקל הזרע. כמות השומנים הרווים בשמן הקנאביס היא מהנמוכות ביותר, כ- 8 אחוז, לעומת זאת כמות השמנים החיוניים הבלתי רווים, בשמן הקנאביס, היא הגבוהה ביותר, כ-80 אחוזים. את המקום השני תופס שמן הפשתן עם שיעור של 72 אחוז שמנים חיוניים בלתי רווים כולל חומצות שומן חיוניות.
הגוף אינו מייצר חומצה לינולאית (LA) וחומצה לינולנית (LAN), לכן, יש ליצרוך אותן ממקורות חיצוניים בתזונה, חומצות אלה מכונות חומצות שומן חיוניות (EFA בין היתר אומגה-3 ואומגה-6). חומצות השומן LA ו- LAN הן החשובות ביותר לתזונה ולבריאותו של האדם. הן מעורבות בתהליך הפיכת המזון לאנרגיה ובהזרמת האנרגיה לגוף. חומצות ה-EFA שולטות בתהליך הגדילה, בחיוניות ובמצב הנפשי; עדיין יש עוד הרבה מה ללמוד על מעורבותן בתפקודי של הגוף.
אחרי המים, השומן הוא החומר הנפוץ ביותר בגוף האדם. היחס המדויק משתנה בהתאם לתזונה פעילות גופנית, נתונים גנטיים, גיל ומין. הממוצע נע בין 15 ל- 22 אחוז שומן מתוך המשקל הכולל של הגוף. בוגר אמריקאי ממוצע אוכל כ-61.25 ק"ג שומן בשנה, ערך זה מהווה מעל ל-50 אחוז מצריכת הקלוריות. סוגי השומן והצריכה מכל סוג באחוזים: 34 אחוז שומנים רווים, 40 אחוז חומצות חד בלתי רוויות ו-15 אחוז חומצות רב בלתי רוויות.
ארגוני בריאות רבים ברחבי ארה"ב ממליצים על הפחתת צריכת השומן בתזונה ל-30 אחוז בשנה ועל חלוקה שווה בצריכה של חומצות שומן רוויות, חומצות חד בלתי רוויות וחומצות רב בלתי רוויות. חוקרים רבים מאמינים כי כמויות השומן במזון עדיין גדולות מדי, דבר המקשה על המלחמה בניוון שומני ובמניעת מחלות לב ומחלות של כלי הדם.
במצב אידאלי, שליש מצריכת השומן בתזונה, הייתה צריכה להיות מורכבת מחומצות שומן חיוניות. צריכת הקלוריות היומית צריכה להכיל לפחות 10 אחוז חומצה לינולאית (LA) ומינימום 2 אחוז חומצה לינולנית (LAN). היחס האופטימלי בין (LA) ל- (LAN) בתזונה, נע בין 2 ל-1 לבין 5 ל- 1. ליחס של 2 ל-1 בין חומצה לינולאית לבין חומצה לינולנית, יש יתרון כאשר מדובר במחלות ניוון שומני.
שמן הפשתן מכיל 58 אחוז חומצה לינולנית, כנראה זה מה שהופך אותן לשמן יעיל ביותר במלחמה בניוון שומני, אך הוא מכיל רק 14 אחוז חומצת שומן לינולאית. שמן הקנאביס מורכב מ-55 אחוז חומצה לינולאית ו- 25 אחוז חומצה לינולנית או במילים אחרות, כמות החומצה הלינולאית (LA) שבשמן הקנאביס גדולה פי 2.2 מהכמות של החומצה הלינולנית (LAN), זה מה שהופך את שמן הקנאביס, לשמן היעיל ביותר שקיים, לשמירה על בריאות אופטימלית ונגד ניוון שומני.
מבחינת הגוף, ההבחנה בין חומצות שומן רוויות לחומצות שומן לא רוויות היא זו שעושה את ההבדל הגדול. שניהם מורכבים מאטומי פחמן הקשורים זה לזה בשרשראות, באמצעות
קבוצות מתיל CH
3 שבקצה אחד, הוא החלק השומני; הקצה השני של השרשרת מסתיים
בקבוצת קרבוקסיל COOH, הוא החלק החומצי, כאן מסתיים הדמיון בין חומצות שומן רוויות לבין חומצות שומן לא רוויות.
חומצות שומן רוויות, אינן הכרחיות בתזונה של האדם, הגוף מייצר אותן מחלבונים או מפחמימות. חומצות שומן רוויות בנויות ממולקולות ישרות המורכבות מאטומי פחמן המחוברים זה לזה בקשרים יחידים, ולשני אטומי מימן בשתי נקודות הקשר הנוספות של אטום הפחמן. מאחר וכל נקודות הקשר של אטום הפחמן תפוסות, מכאן הוא נקרא רווי.
החומצות הלינולאיות (LA) והחומצות הלינולניות (LAN) וחומצות השומן הבלתי רוויות אשר הגוף מייצר מהן, חיוניים לאנרגיה פעילה, לחילופי אלקטרונים ולחמצן הנחוץ לתאים; בעיקר למוח, לרשתית, לאוזן הפנימית, לרקמות יותרת הכיליה ולתאי האשכים. הם אלה שנושאים את האנרגיה הגדולה ביותר הנדרשת לתאים הפעילים ביותר ומבטיחה זמינות לכמויות החמצן הנחוצה להם. כוח החיים של הגוף עובר דרך חומצות שומן חיוניות ונגזרותיהן.
על מנת לייצר אנרגיה, גוף האדם שורף חומצות שומן רוויות באורך של עד 14 אטומי פחמן, בדיוק באופן שבו שורפים גז פחמימני על מנת להתניע כלי רכב. כל זמן שהגוף בריא, השרפה של "המנועים" הביוכימיים של הגוף, נקייה, ואינה מייצרת "ערפיח". האנזימים (חלבונים כדוריים) שבתא הנמצאים בחלק החומצי (קבוצת הקרבוקסיל), מפרקים את המולקולות של חומצות השומן הרווי והופכים אותן למקטעים בני שני אטומי פחמן אשר הופכים לאצטילים. האצטילים עוברים תהליך חימצון בתוך המיטוכונדריה (תחנת הכוח של התא). האנרגיה הכימית שנוצרת כתוצאה מהתהליך, מאוחסנות במולקות ה- ATP (אדוניזין תלת זרחתי) והן משתחררות על מנת לתדלק פעילויות כימיות של התא בכל עת שהתא זקוק לכך, יתרת האנרגיה הופכת לאנרגית חום המסייעת לשמור על חום הגוף. (החוק הראשון בתרמודינמיקה אומר כי לא ניתן לייצר או להשמיד אנרגיה אלא לשנות את צורתה). קרינת חום הינה צורה של אנרגיה קינטית; אנרגיה מאוחסנת המקשרת בין תרכובות כימיות נקראת אנרגיה כימית. לחום יש את היכולת לייצר או לשבור קשרים כימיים ותגובות כימיות יכולות לשחרר או לספוג חום).
חומצות השומן הרוויות , הן דביקות. ככל שהשרשרת ארוכה יותר, חלקי השומן נוטים להתמוסס זה בתוך זה. חומצות שומן רוויות, בעלות 10 פחמנים או יותר, הופכות למוצקות בטמפרטורת הגוף. במצב של צריכה עודפת, חומצות שומן רוויות, בעלות 16 אטומי פחמן או יותר, עלולות להפריע לתהליכים מטבוליים נורמליים ולסתימת עורקים. ניתן למצוא חומצות שומן רוויות בבשר מן החי: בשר בקר, כבש וחזיר וכן בשמן קוקוס ובשמן הדקלים.
 |
| מימין: חומצת שומן חיונית. משמאל: חומצת שומן רוויה |
בדומה לחומצות השומן הרוויות, כך גם חומצות השומן הבלתי רוויות, מחוברות בקשרי פחמן רציפים, ההבדל הוא, שבמולקולת חומצת השומן הבלתי רווי, במקומות מסוימים לאורך השרשרת, יהיו שני אטומי פחמן מחוברים בקשר כפול. על מנת להשיג שני אטומי מימן יש להסיר את אחד מאטומי הפחמן שבקשר הכפול. הסרת שני אטומי מימן הקשורים לאטום הפחמן בשרשרת, גורם להיווצרות חומצת שומן בלתי רוויה.
הדיאגרמות המולקולריות שבתמונה, ממחישות את ההבדל בין מולקולה של חומצת שומן רווי לזו של חומצת שומן חיונית. התבניות המכופפות של חומצות השומן החיוניות, מונע מהן להתמוסס אחת בתוך השנייה, הן חלקלקות ולכן אינן נדבקות וגורמות לסתימת עורקים בניגוד לחומצות שומן בעלות מבנה ישר כמו חומצות השומן הרוויות, חומצות שומן טראנס שבשמן הבישול הנוצרים על ידי העמדת
חומצות שומן רב בלתי רוויות כמו LA ו-LAN התנאי טמפרטורה, בזמן תהליך הזיקוק.
חומצות השומן LA ו-LAN נושאות מטען שלילי במקצת, והן נוטות לייצר שכבות פנים דקיקות מאוד, המאפיין הזה נקרא שטח הפנים של הפעילות והוא הדלק אשר מספק את הכוח להולכת חומרים, כמו למשל הולכת חומרים רעלים אל שטח הפנים של העור, אל מערכת העיכול, אל הכליות או הריאות, שבהם ניתן להתפטר מהם. רגישותם הגבוהה גורמת להם להתפרק לתרכובות רעילות, כאשר מזקקים אותם בחום גבוה.
הצמחים מצוידים באינזימים אשר מסוגלים לייצר קשרים כפולים, החל באטום הפחמן השלישי. האינזימים שבגוף האדם מסוגלים לייצר קשרים כפולים החל באטום התשיעי בלבד. חומצת שומן בעלת קשר כפול בודד, הינה חומצת שומן חד בלתי רוויה.
חומצה אולאית הינה בעלת קשר בודד בין הפחמנים התשיעי והעשירי. האינזימים האנושיים מייצרים חומצה אולאית
מחומצה סטארית (חומצת שומן רוויה בת 18 פחמנים המצויה בבשר בקר, כבש וחזיר), במטרה למנוע את מיצוק השומנים בגוף. חומצת שומן בעלת יותר מזוג אחד של קשרי פחמן כפולים הינה חומצת שומן רב בלתי רוויה. לחומצה הלינולאית יש שני זוגות קשרים בלתי רווים בשרשרת בת 18 פחמנים. באופן טבעי, הקשרים הכפולים של הפחמן בחומצות שומן בלתי רוויות יופיעו תמיד במרחק של שלושה אטומי פחמן. קשרים בלתי רווים אלה גורמים לכיפוף שרשראות הפחמן הישרות באזור הקשרים הכפולים משום שהטבע מסיר את אטומי המימן מאותו הצד של מולקולת חומצת השומן, זה משנה באופן משמעותי את אופיים הפיזי והכימי של חומצות השומן. ביוכימאים מכנים תצורה זאת, תצורת ציס (cis configuration).
המבנה המכופף, מונע מחומצות השומן החיוניות להתמוסס זו בזו. בניגוד לחומצות השומן הרוויות, חומצות השומן החיוניות הן חלקלקות, לא דביקות ומצב הצבירה שלהן בטמפרטורת הגוף הוא נוזלי. חומצות השומן החיוניות נושאות מטען שלילי במקצת, והן נוטות לייצר שכבות בעלות שטח פנים דקיק מאוד מאפיין זה מכונה בשם פעילות פני השטח והוא זה אשר מספק את האנרגיה להולכת חומרים, כמו למשל חומרים רעלים המוזרמים אל פני השטח של העור, מערכת העיכול, הכליות או הריאות, במטרה להתפטר מהם. פעילות פני השטח המתרחש בחומצות השומן הבלתי רוויות מסייעת בפיזור חומרים אשר מגיבים או מתמוססים בתוך חומצות שומן חיוניות. בניגוד לחומצות שומן הרוויות, חומצות השומן החיוניות (בלתי רוויות) בתצורת ציס (cis configuration) אינן גורמות לחסימת עורקים.
תצורת הציס מאפשרת
לענני אלקטרונים (אלקטרוני פאי) להמקם בעיקול שנוצר בשרשרת. הכוח האלקטרוסטטי שנוצר כתוצאה מכך, מאפשר לחומצות השומן החיוניות ללכוד מולקולות של חמצן ולאגור חלבונים בתוך קרום התא. ענני אלקטרוני הפאי שבחיבורים מאפשרים לחומצות השומן החיוניות, לייצר אנרגיה חשמלית בין המים שבתוך התא לבין המים שמחוץ לתא ובין השמנים שבקרום התא. בדומה לחשמל הסטטי שבקבלים, המטענים הללו מסוגלים לייצר ביו זרמים חשמליים, מדידים וחשובים למערכת העצבים, השרירים, הלב ותפקודי התא. חומצות השומן החיוניות, חשובות ביותר לפוטנציאל חילופי האנרגיה המקיפים בגוף -- זרימת החיים.
שמן זרעי הקנאביס הוא שמן החיים
חומצות השומן LA ו-LAN מעורבות בהזרמת חמצן מהאוויר לריאות ולכל תא בגוף. הן משקחות תפקיד באגירת חמצן בקרום התא ומשמשות כמחסום לפלישת חיידקים ווירוסים הידועים כבלתי אמידים בסביבת חמצן. תהליך החימצון הוא התהליך החשוב ביותר בגוף האדם.
החומצה הלינולאית והחומצה הלינולנית מהוות סימן להימצאותם של
הפרוסטגלנדינים, חומר הפרוסטגלדין הוא חומר קצר חיים ממשפחת ההורמונים האחראי לוויסות פונקציות רבות בתוך הרקמות. עד כה זוהו כ-30 פרוסטגלנדינים אשר חולקו לשלוש קבוצות. החומצה הלינולאית (LA) היא חומר המוצא בקבוצות 1 ו-2, החומצה הלינולנית (LAN),הינה חומר המוצא בקבוצה 3.
הפרוסטגלדין E1, הינו המוכר ביותר בסידרה הראשונה. כמה מהפרוסטגלדינים בסדרה השנייה הינם בעלי השפעה הפוכה מהפרוסטגלדין E1, ההשפעת הפרוסטגלדינים מסדרה 3 דומה להשפעה של הפרוסטגלדינים מסדרה 1.
הפרוסטגלדין E1 מסייע במניעת התקפי לב, שבץ ומחלות הקשורות בלב ובכלי הדם, על ידי כך שהוא מונע הידבקות של טסיות דם והווצרות קרישים בעורקים. פרוסטגלדין E1 מעכב הווצרות של כולסטרול, משפר את זרימת הדם על ידי הרחבת כלי הדם ושולט בייצור הפרוסטגלדין מסדרה 2. הוא מעורב בפעילות של תאי ה-T בערכת החיסונית ועשוי לסייע במניעת צמיחת סרטן על ידי ויסות הקצב של חלוקת התאים. הפרוסטגלדין E1 משפר את הפעילות של מערכת העצבים ומקנה תחושת רוגע.
כאמור, החומצות הלינולאיות (LA) והחומצות הלינולניות (LAN) וחומצות השומן הבלתי רוויות אשר הגוף מייצר מהן, חיוניים לאנרגיה פעילה, לחילופי אלקטרונים ולחמצן הנחוץ לתאים; בעיקר למוח, לרשתית, לאוזן פנימית, לרקמות יותרת הכיליה ולתאי האשכים. הם אלה שנושאים את האנרגיה הגדולה ביותר הנדרשת לתאים הפעילים ביותר ומבטיחה זמינות לכמויות החמצן הנחוצות להם. כוח החיים של הגוף עובר דרך חומצות שומן חיוניות ונגזרותיהן.
יותר ממחצית השמן, שנמצא בצמחים בעלי עלים בצבע ירוק כהה הוא חומצה לינולנית (העלים הירוקים מכילים שמן בשיעור של אחוז אחד או פחות), הוא מרוכז יותר בקרום של
הכלורופלסט שבו מתרחש תהליך הפוטוסינתזה.
ענני האלקטרוני ה-P שנוצרים בקשרים הכפולים שבתצורת ה-cis, בחומצה הלינולנית (LAN) סופגים
אנרגיה פוטונית מאור השמש המכים בעלים ומתעוררים בדומה לאלקטרונים שבחומרי הלייזר. אלקטרוני ה-P הופכים את אנרגיית השמש לאנרגיה כימית והחומצה הלינולנית (LAN) משגרת את האנרגיה למקומות שבהן היא נחוצה.
תגובת החומצה הלינולנית (LAN) לאור גדולה פי חמש מזו של החומצה הלינולאית (LA). האור מגביר פי אלף, את יכולת ה-LAN להגיב עם חמצן. חומצות שומן בלתי רוויות בעלות קשרי cis מרובים, רגישות מאוד לאור והן מתקלקלות במהירות כאשר הן נחשפות אליו, השמן הופך למעפש וללא ראוי למאכל. המאפיינים המיוחדים של חומצות השומן הבלתי רוויות הופכים אותן לחיוניות לחיים, אגירת החמצן והטרנספורמציה של האנרגיה הסולארית גורמים לפירוקן בעת חשיפה לאור ולאוויר. כאשר השמנים החיוניים וקרוביהם הבלתי רווים שלהם נחשפים לאור השמש, מתחילה תגובת שרשרת של
רדיקלים חופשיים. פוטון בודד עשוי להיתפס על ידי האלקטרונים הסמוכים לפחמנים הקשורים בקשרי cis כפולים, הגירוי, גורם לאלקטרון לצאת מהמסלול שלו ולהתנגש באלקטרון אחר או לחילופין, להמריא עם גרעין מימן וליצור תגובת שרשרת של 30,000 מחזורים. הקשרים לאורך השרשרת נשברים, וכתוצאה מכך, נוצרות מולקולות חדשות בעלות מבנה שונה, כולל אוזונידים ופרוקסידים אשר הורסים את רקמות הריאה, הידרו תחמוצות ופולימרים, ובמיוחד אלדהידי תחמוצת המימן רעילים ביותר לגוף.
אף על פי שאין חיים ללא הרגישות של חומצות השומן הבלתי רוויות, לאור וחמצן, הן הופכות לרעילות כאשר אינן מטופלות כראוי. הטבע פותר את הפרדוקס הזה באמצעות נוגדי חמצון ונוגדי רדיקלים חופשיים, רבי עצמה, השולטים בקצב החמצון ובלכידת רדיקלים חופשיים לפני שתגובת השרשרת יוצאת מכלל שליטה, שניים מנוגדי החמצון היעילים ביותר הם הויטמינים A ו-E. הטבע יעד אותם להתמוסס ולהפוך לשמנים רב בלתי רווים ומוגנים, תוך כדי שהם מאפשרים את הזרימה של אנרגיית החיים.
הטבע יצר את המחסן היעיל ביותר לאיחסון חומצות השומן החיוניות ולהגנתן מפני נזקי אור וחימצון - הזרע. כל זמן שנצרוך את חומצות השומן החיוניות לנו על ידי אכילת זרעים שלמים, אנרגיית החיים שבתוכנו תטען בחיוניות. זרעי הקנאביס מכילים את האיזון המושלם של חומצות השומן החיוניות, הדרושות לגוף האדם. שמן זרעי הקנאביס הוא שמן החיים.
מקורות:
- Fats and Oils: The Complete Guide to Fats and Oils in Health and Nutrition Udo Erasmus, Alive Books 1986.
- Life and Energy: An Exploration of the Physical and Chemical Basis of Modern Biology. Isaac Asimov, Avon Books 1962.
- The Nervous System: Circuits of Communication, Marshall Editions (editorial group); Dr. John J. Caronna, Dr. Samuel J. Potolicchio, consultants, Torstar Books Inc. 1985.
- Textbook of Medical Physiology, Arthur C. Guyton, MD., W. B. Saunders Company 1971.
- Textbook of Organic Chemistry, E. Wertheim, The Blakiston Company 1945.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה
תודה רבה על תגובתך :)